לילי גולדנברג ז"ל, אימם של דודו ז"ל ומיקי, הלכה לעולמה בדצמבר 2009
לאחר מחלה קשה. היא נטמנה בחלקה שהייתה שמורה לה, לצד בעלה המנוח
אליהו גולדנברג ז"ל.
מיקי צילם ותיעד את המצבות, וכך זה נראה דרך עדשת המצלמה ומזווית עינו.
"כאן יש קלוז-אפ של הכיתוב שחרטתי במו-ידי על המצבה של אבי לפני 35 שנים.
עכשיו רק חידשתי את הצבע יחד עם בתי מאיה."
"עכשיו, 35 שנים לאחר מותו, הבאתי לאליהו את לילי שלו כדי שתשכב לצידו.
מצאתי לה אבן דומה אבל "נשית" יותר. לאחר שחתכתי אותה במקום היחידי
בארץ שעדיין עושה זאת, העברתי אותה בעזרת מנופים שונים, אל המקום שהיה
שמור לה במשך עשרות השנים שחלפו."
"למרות שאני כבר ממש לא בן 26, כפי שהייתי בזמן מותו של אבי. לקחתי אלי
הביתה את אחת האבנים הדומות שמצאתי, וחצבתי גם עליה את הכיתוב 'אמא'.
שחס וחלילה לא תרגיש מקופחת, ושאבא שלי יתגאה שעדיין זהו אותו מיקי שאהב
והתגאה בו. גם את האבן הזאת צבעתי יחד עם מאיה, הבת הכל-כך ייחודית
והמשפחתית שלי."
"וכדי לחבר ביניהם בדבר הכי מתאים בעולם, בחרה מאיה את השיר שנכתב
ע"י אליהו "שיר האושר". זהו הקטע שהיה מקריא אבא במשך עשרות שנים
ולאחריו גם דודינקה שלי, כשהיה מסיים את כל ההופעות שלו על הבמה.
זהו הקטע שתמיד השאיר חיוך בקהל וסחף אחריו מחיאות כפיים אדירות."
"וכך, אוהבים ומחוברים ביניהם באושר אמיתי, הם מסתכלים עלינו מלמעלה
בתקווה שנעשה טוב לעולם הזה, עד שכולנו נחבור אליהם."
"ונדמה שכאשר מסתכלים עליהם מאחור, הם נראים כמו שני מתפללים העטופים בטלית... ואולי תפילתם היא, שהאח שלי, דודינקה שלי, שהצטרף
אליהם לאחרונה השאיר כאן אח קטן ומשפחה יפה וחזקה, שימשיכו את הדרך
הטובה שלהם."
