להיות אמן (מתוך סטגדם 1980)
לחזור מהעבודה כשכולם כבר ישנים,
לקרוא איך מעוותים אותך בכל העיתונים,
להילחם בציפורניים בכל יום ובכל שעה,
למות כמעט מהתרגשות לפני כל הופעה,
לסבול סקירה כללית ומזלזלת מכל אחד ברחוב,
לשמוע:"בטלוויזיה הוא נראה הרבה יותר טוב..."
לתת לאמהות כאלה צעירות עם ילדים, להתקרב ולמשמש לך כל חלק בבגדים,
לזכור להיות נחמד ולחייך מכל בדיחה,
לומר תמיד:"כן, בטח שאני זוכר אותך!"
להתעורר לקול צלצול מטריד בשלוש אחרי חצות,
לשמוע קול צחקוק מופרע או סתם קללות גסות,
לדעת כי להם בכלל אין כל עניין בך,
לזכור שבשבילם אתה- שמך ותדמיתך.
כל זה נקרא להיות "אמן" - זה חלק מהתואר. וזה מה שאתם קוראים "לחיות בתוך עולם הזוהר"...
|