דף הבית >> למה פתחנו את האתר?
 




 

   סיפור האתר - סיפורו של דודו

 

ימים רבים עבדנו על האתר, אספנו חומרים, גיבשנו דרך. היה ברור לנו, כי צריך לעשות משהו. היה ברור לנו כי חוסר ההיגיון וחוסר הצדק, עולים על גדותיהם, ולא, פשוט אי אפשר להמשיך ולשתוק.

דודו מנגד, אי שם בתאו הצפוף בכלא ניצן, שמח כל כך על רעיון האתר. הוא ציפה, חיכה, חלם, וראה בו אור קלוש בקצה המנהרה האפלה הזו אליה הוא נכנס. הוא התקשר מידי יום לשאול מתי יעלה האתר לאויר, ואנחנו עשינו הכל כדי שהאויר יקלוט את האתר שלנו בשלמותו.



ביום רביעי ה-19 לאוגוסט בשעות הערב המאוחרות, עלה האתר לאויר, סוף סוף, לאחר שבועות עבודה מפרכים.

דודו נטל את נשמתו ביום חמישי ה -20 לאוגוסט ב-7:05 ככל הנראה. פחות מ-12 שעות לאחר הולדת האתר. הוא לא זכה לראות אותו ואפילו לא זכה לשמוע שאכן האור בקצה המנהרה נפתח!


                             


                                                            למה פתחנו את האתר?

האתר לא נפתח בכדי להצדיק חלילה את המעשים שדודו הודה בהם, אלא אך ורק בכדי לאזן ולהציג את התמונה על כל גווניה.

התקשורת לקחה על עצמה את תפקיד השופט. דיונים "משפטיים" התקיימו באולפני השידור הממוזגים במקום באולם בית המשפט. עיתונאים ואנשי תקשורת מביעים  דעתם בראש חוצות ו"מחליטים" באשר למספר שנות המאסר שיגזרו על דודו,  וכל המוסיף לשיטתם, הרי זה משובח. עשרות אלפי מילים נכתבו, יכתבו, שודרו וישודרו על המקרה באופן חסר פרופורציות לחלוטין, כולל מעקב צמוד, אישי וחודרני בכל שלב, לכל הגה, לכל הברה ולכל מכתב. ממש צייד. הכיסוי התקשורתי הפך לעיסוק רב משתתפים, לא הוגן, דרמטי, אגרסיבי ומגמתי  שאינו מקובל ואינו ראוי !!!

יש להניח, כי רבים כבר הבינו שאם היה מדובר באדם אנונימי, הייתה הפרשה הכאובה מקבלת התייחסות שונה בתכלית - אם בכלל. קשה להשתחרר מהרושם "שהעליהום" על דודו הינו מגמתי, ולו בשל הגורמים המעורבים בפרשה ומטרתו האחת והיחידה היתה ליצור הד ולחץ תקשורתי על מקבלי החלטות. רבים מאלו שניזונו מהתקשורת, קבלו דיווחים מוטעים וחלקיים, הפכו ל"שופטים זריזים" ולא הבינו שעדיין רב הנסתר על הנגלה.

 

דמו של דודו הותר עוד בטרם דנו בדברים בבית המשפט.
דודו נשפט על במת התקשורת !!!


מיום חמישי ה-20 לאוגוסט 2009 - האתר הפך לאתר הנצחה. עם הישמע דבר מותו הטרגי, החלו אלפים להיכנס, לקרוא ולהגיב. תוך 3 ימים קלט האתר למעלה מ-220 אלף כניסות ואלפי טוקבקים של קהל עצוב והמום.

האתר שלנו  עוד ישנה פניו, הגיגיו, תכניו...ואתם תהיו שותפים מלאים לתכנים ולדרך...
אבל הוא ישאר לתמיד הבמה של דודו, והאור שבקצה המנהרה!