מיקי חיפש את הלב שמאחורי הליטוש ומצא את אבי ששבוע שלם חלם שיתנו לו את ההזדמנות להכין את המצבה של דודו. על מקריות, אהבה, משפחה ומצבה - סיפור המצבה של דודו
יום לאחר השבעה החל מיקי, אחיו של דודו לחפש את האדם שיכין לו את המצבה. הצעות רבות הגיעו אליו מאמנים רבים ובעלי שם בתחום הליטוש, אבל מיקי חיפש את הלב שמאחורי האבן.
לאחר זמן רב וצפייה בדוגמאות רבות הגיע במקרה, או שלא, למקום צנוע בגבעת שאול שליד רמת השרון בשם א.ח. אמנות בשיש. כשנכנס לשם התחיל לדבר עם אחד מבעלי המקום שהיה חייכני ונעים ביותר. לבסוף הציג מיקי את עצמו וציין שהוא מחפש את המקום שיכין את המצבה לדודו טופז ואז התרחש דבר מוזר – הבחור, ששמו אבי, כל כך התרגש ואמר שכבר שבוע הוא חולם על כך שיתנו לו לעשות את המצבה והצהיר: "אתה לא הולך לאף אחד! אני עושה לדודו את המצבה! כבר יש לי בראש המון רעיונות לעיצוב שלה!" מיקי התרגש עוד יותר כשאחד העובדים במקום ניגש ואמר שהוא במקצוע כבר למעלה מ-40 שנה ושהכין את המצבה גם לאליהו גולדנברג, אביהם של דודו ומיקי.
כעבור יום, לקח מיקי את בניו הבוגרים של דודו, דניאל ועומר שהגיעו גם עם אמותיהם מטי ודליה, אל א.ח.אמנות בשיש ושם כולם נפגשו גם אחיו של אבי ושמו... דודי. בניו של דודו ביחד עם מיקי בחרו את האבן, את הכיתוב, את העיצוב וקבעו להיפגש שוב לאחר שתקבע סופית חלקת הקבר והאבן העצומה תחזור מרמת הגולן לאחר החיתוך הראוי לה.
הפגישה התקיימה ושוב נעשו שרטוטים ושוב נעשו שינויים אבל הסבלנות והאהבה של האחים אבי ודודי לא ידעה גבול: הם הקשיבו, התעניינו, הציעו, ערכו שינויים והכל כדי לרצות את הילדים ואת מיקי. בסופו של דבר, ביום ה-30 בדיוק, הסתיימו עבודות הליטוש הייחודיות, כתיבת האותיות והחלה עבודת העמדת המצבה.
כאן נכנס לעבודה גם הגנן פיני ,המכונה "קירח", ועיטר את המצבה בפרחי צבר המאפיינים את האופי המיוחד של דודו... כשעה לפני שהקהל הגיע עמדה המצבה מוכנה לקבל את כל המעוניינים לחלוק כבוד ואהבה לדודו...
ואכן מתברר כי הם רבים-רבים: מדי יום ובעיקר בימי חג ומועד מגיעים המונים לחלקת הקבר, מלטפים את האבן, מניחים נרות נשמה, קוראים פרקי תהילים ונזכרים באיש עשה להם רק טוב, הביא שמחה, ריגוש, צחוק והמון רגעי אושר לכל עם ישראל במשך עשרות שנים.
(סרטון קצר על מלאכת ההקמה יוקרן כאן בימים הקרובים)
(צילם: מיקי גולדנברג)
.jpg)