| |
| משפחת גולדברג/טופז היקרה |
| מזה כשבוע ימים מאז האסון ילדיי ואני לא מוצאים נחמה |
| אבלים וחפויי ראש עצובים ובוכים. |
| כואבים את כאבכם ומכירים הייטב את המקום בו נמצאים אתם כיום |
| מבקשים אנו לשתף אותכם בעוד מעשה נעלה אצילי/אנושי |
| של האיש הרחום החנון והאנושי שאין שני לו דודו ז"ל |
| בשלהי שנת 1998 איבדתי את בעלי היקר ואבי ילדיי באופן פתאומי כתוצאה מאירוע לבבי. |
| וכמו שחשתם כבר,השמיים נופלים עליך ואינך יודע מה עושים איך מתמודדים |
| הבית מלא מנחמים/חברים/משפחה/וכאלה גם שלא הכרתה. |
| כאלה שמספרים בשבחו ועל גדולתו על מעשים טובים שעשה בסתר ובגלוי |
| ולא ידעתה כלל עד כמה הוא היה כזה טוב/אנושי/חברי. |
| ואט אט לאחר שמתפזרת ה "חגיגה" אתה אוסף עצמך ומנסה ללמוד לחיות עם האובדן |
| להבין מה קרה מה עושים ואיך ממשיכים מכאן הלאה ובלעדיו. |
| |
| מתוך הקשיים הכאב והאובדן כאם לילדים רכים בשנים (7-9) לא יכולתי |
| להרשות לעצמי לדעוך,ולמען ילדיי אזרתי כוחותיי ובחרתי בחיים. |
| באותה שנה הועסקתי במשרד ממשלתי במחצית המשרה וכאלמנה תוגמלנו בגמלת שארים |
| ע"י המוסד לביטוח לאומי בסכום זעום אשר בקושי הספיק להתקיים בכבוד. |
| מצבנו הכלכלי היה בכי רע ונזקקו לחסדיהם של בני משפחה,הילדים גדלים ואיתם הצרכים/הדרישות |
| ומעת לעת נאלצו לבקר בבתי חברים על מנת להשתמש במחשביהם משהוא שמבחינתי היה |
| מותרות ומעבר לאפשרויותיי. |
| הכאב והקשיים היומיים בהתמודדות עם האובדן והתסכול לראות את ילדיי |
| חסרים ונזקקים למשהוא בסיסי וחשוב הביאו אותי למחשבות והרהורים של פנייה |
| לגורם/מוסד כל שהוא על מנת שיסייע בידי לרכוש להם ולו מחשב אחד |
| ותוך כדי שבאחד הערבים צופה אני בתוכניתו של דודו ז"ל ומתפעלת מכשרונותיו לחבר ולאחד |
| לסייע ולתמוך,לגרום חיוך לאחד והשני להציל חיו ,כל אותו לילה נדדה שנתי ולא הצלחתי לעצום עיין |
| למחרת בבוקר אזרתי אומץ ונכנסתי לפעולה של לנסות לאתר את דודו ז"ל. |
| לאחר קשיים רבים הצלחתי להגיע אליו באופן האישי ובקשתי את עזרתו בפנייה |
| לאירגונים/חברות לתרום מחשב לילדים. |
| לאחר שיחה ארוכה בת כשעה לערך המהולה בעצב/בכי וגם צחוק (בדרכו שלו) |
| בקש דודו ז"ל להכיר את ילדיי,יום למחרת הגיע לבתנו . |
| ואכן דודו ז"ל הגיע לבתנו לבד וללא מלווים וצלמים על פי בקשתי. |
| ובמהלך ביקורו והשיחה הארוכה שניהל עם הילדים שאל, אם הייתי סנטה קלאוס |
| מה החלום שהכי הייתם מבקשים שאגשים לכם. |
| השיבו במקהלה " מחשב" !!!!!!! |
| עיניו נצצו ודמעות נקוו בזוית עיניו ,השתהה מעט קרא להם אליו ובחיבוק חם מנשק אותם |
| ואומר,אז אני היום סנטה קלאוס שלכם ומבקש להגשים לכם החלום. |
| שלף מכיסו מעטפה בה היתה מצורפת חשבונית בעבור רכישת-2- מחשבים |
| ושולחן לכל מחשב מדגם חדיש ועדכני ביותר אותם הזמין עבורם מחנות מחשבים |
| אשר הגיעו ע"י שליח ביום למחרת ביקורו. |
| הילדים לא הפסיקו לחבק ולנשק אותו כשעיניהם זולגות דמעות |
| הבת הקטנה בת 7- הביטה בו חיבקה ותוך כדי אמרה דודו אתה לא סנטה קלאוס |
| אתה מלאך בדמות אדם,והכנפיים שלך מלאים במעשים טובים. |
| אני מקנאה בילדים שלך שיש להם אבא כמוך. |
| דודו כמובן נרגש מאוד וכשעיניו דומעות השיב לה |
| ילדה קטנה וחכמה,אני מאמין שגם אביך ז"ל היה מלאך והוא צופה בנו שם |
| למעלה בשמיים ושמח שאני כאן איתכם ויתכן הוא שלח אותי אליכם. |
| מיקי וילדים יקרים!!!! גם היום לאחר מותו הטראגי של אחיך/אביכם אני עדיין מקנאה בכם |
| שזכיתם להיות אחיו/ילדיו של דודו האיש שבסה"כ רצה לעשות טוב לאחרים |
| ולגרום להם למעט אושר ושמחה מה שלצערנו לא לכולם יש את התכונות הנעלות האלה |
| נתפלל כולנו שמעשיו הטובים בגלוי ובסתר יעמדו לזכותו בבי"ד של מעלה. |
| משפחת........(חסוי) |
| אבקש לא להפיץ פרטיי האישיים |
| |
