ימים רבים עבדנו על האתר, אספנו חומרים, גיבשנו דרך. היה ברור לנו, כי צריך לעשות משהו. היה ברור לנו כי חוסר ההיגיון וחוסר הצדק, עולים על גדותיהם, ולא, פשוט אי אפשר להמשיך ולשתוק.

דודו מנגד, אי שם בתאו הצפוף בכלא ניצן, שמח כל כך על רעיון האתר. הוא ציפה, חיכה, חלם, וראה בו אור קלוש בקצה המנהרה האפלה הזו אליה הוא נכנס. הוא התקשר מידי יום לשאול מתי יעלה האתר לאויר, ואנחנו עשינו הכל כדי שהאויר יקלוט את האתר שלנו בשלמותו.

ביום רביעי ה-19 לאוגוסט בשעות הערב המאוחרות, עלה האתר לאויר סוף, סוף לאחר שבועות עבודה מפרכים.

דודו נטל את נשמתו ביום חמישי ה-20 לאוגוסט ב-7.05 ככל הנראה. פחות מ-12 שעות לאחר הולדת האתר. הוא לא זכה לראות אותו ואפילו לא זכה לשמוע שאכן האור בקצה המנהרה נפתח!