לאהוב ולקטר / מיקי גולדנברג  |  "נאפיס לנשמה"  |  "טעם החיים" - קטעים כתובים מתוך ההצגה  |  הלוויה - מצגת  |  דודו כותב על ילדיו - קטע הומוריסטי  |  דודו כותב על עצמו - בלעדי!!!  |  "מלכודת הטלוויזיה" של דודו טופז ז"ל / רובי וינטרויב  |  הרב יצחק פנגר שליט"א מדבר על דודו ז"ל  |  יום השואה והגבורה לזכרם של משפחת פולמן - משפחתה של לילי גולדנברג  |  "הזיכרון שעולה לי בראש בזמן שנשמעת צפירה..." - דודו מספר על הזיכרון שלו  |  זיכרונות מדודו / כתבה דנה גולן - מעריצה וותיקה מגיל 9  |  הרב רפאל זר שליט"א מדבר על דודו ז"ל  |  עו"ד שפטל מדבר על יחסה של התקשורת לפרשת דודו טופז  |  חצי שנה אחרי - קברו של דודו ז"ל  |  אליהו ולילי גולדנברג ז"ל-המצבות  |  מכתב סליחה שכתב דודו בכלא ושלח לחברו עוה"ד בני דון יחייא  |  חדשות  |  הסרט - "כשדודו פגש את אריה"  |  שיר האושר - בלעדי ! הושמע בהלוויה  |  קטעי אודיו בלעדיים  |  קליפים - דודו לאורך השנים  |  מכתב מידידה  |  אבא- המצגת מארוע ה-30  |  קברו של דודו הפך לאתר עלייה לרגל  |  הרב לאו מדבר על דודו ז"ל  |  קטעים מתוך הספר שמיקי גולדנברג כותב  |  קטעים מתוך המחזמר "משה"  |  מלגה ראשונה ע"ש דודו טופז הוענקה אמש לאסיר  |  סרטים בלעדיים בהפקת המשפחה  |  אירוע יום השנה לזכרו של דודו  |  המכתב שהתפרסם בידיעות אחרונות  |  

תאריך ושעה
 



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


 
שיר האושר


"טעם החיים" מקדונלד


"פליטת פה"- גור"

 
"פליטת פה" מיסים

 
"פליטת פה" משה ו
האורנג'דה

שיר לשולמית

סרט אילם

אבא דודו

מוכר העיתונים

שחק אותה

מתוך טעם החיים
איזה עולם מופלא

לדוד משה

טר"ש בטיטו
דף הבית >> קטעים מתוך הספר שמיקי גולדנברג כותב
קטעים מתוך הספר שמיקי גולדנברג כותב          
 


מיקי גולדנברג - "בספר אני פורש בפני דודינקה שלי את "תולדות חיינו" המשותפים על פני האדמה. כמובן שלא הכל יהיה נפלא בספר. אבל אני מקווה, שאולי הוא ישפוך אור על המון נקודות ושאלות על דודו בפרט, ועל מערכות היחסים בין אחים בכלל".

"הספר ישקף את הנקודות המשותפות והלא משותפות, שהיו בחיי דודו ושלי. כך שיהיו בו הרבה מחשבות פרטיות שדודו אפילו לא ידע עליהם".

                                                               
                                                                 
                                                                             
    מימין - מיקי, אימו לילי ודודו    
         
   
קטע מקרי מתוך הספר הבא שלי –
לחיות בסרט דוקומנטרי (שם זמני)
 
גדרה - מחשבות:
רגע, מה, רק עכשיו הגעתם.
אתם כבר הולכים?
עוד לא הספקתי בכלל לשחק עם דודו.
גם לא הראיתי לו את המחבוא הסודי שלי.
ומתי כבר תכירו את החבר החדש שלי מהגן? כן, סיפרתי לכם עליו, אני יודע, אבל עוד לא ראיתם אותו. לא, הוא כבר נהיה ילד טוב אחרי שצעקו עליו בגללי. כן, הוא הבטיח שלא ירביץ לי יותר ולא יפתח לי את הראש במעדר. הפצע בראש כבר עבר, תראו אפילו. גם לימדתי אותו לאכול בפה סגור...
אבל למה אתם ממהרים? יש עוד אור בחוץ.
המונית מחכה?
שתחכה עוד קצת.
אז מה אם תל-אביב רחוקה. אתם כמעט לא מגיעים לבקר אותי.
נכון, אני יודע, כיף לי: יש לי כאן משפחה שנייה ולאף אחד אחר אין, אבל זה לא על באמת. כן, זה נחמד שיש לי שתי אמהות שני אבות ושלושה אחים ואחיות, אבל זה לא ממש. אני בן ארבע אבל אני יודע. אני רק קטן אבל לא טיפש...
בסדר, בסדר, אני לא אבכה. אל תדאגו, לא אעשה עצוב לאמא.
כן, מבטיח לא לברוח יותר. מבטיח גם לא לחפש אוטובוס לתל-אביב בתחנה מרכזית ולהירדם שם.
טוב, נשיקה לכל אחד: לאבא, לאמא, לדודו גם חיבוק.
מבטיחים? בשבוע הבא? בטוח?
כן, אכין לכם ציור יפה.
ציור של משפחה.
כולם ביחד.
תמיד.
 
כשלי יהיו ילדים אני לא אעזוב אותם לרגע. לפחות עד שיגדלו. וגם אז...
 
*    *    *    *    *
 
...עברו מאז למעלה מחמישים וחמש שנים. נראה מי יכול להפריד אותי מהילדים שלי.
 
   
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
לייבסיטי - בניית אתרים